מי לא חווה את החוויה הבאה: קנינו מוצר בעטיפה והתברר שהוא פשוט מקולקל, כשפנינו לחברה היא טענה שהמוצר התקלקל אצלנו וסירבה להחליף אותו. כל אדם שמצא את עצמו בסיטואציה כזו חשב מייד "מנוולים – מישהו צריך לתבוע אותם!". אבל להגיש תביעה על מחיר של מוצר בודד? אפילו אם קנינו מוצר בשווי כמה אלפי שקלים, ניהול של תביעה משפטית בלבד יעלה יותר מכך, ומי ערב לנו שהשופט אכן יפסוק לטובתנו?
לשם כך יצרה מדינת ישראל תחת "חוק בתי המשפט" (התשמ"ד 1984) את הליך התביעות הקטנות: מנגנון מסודר שמיועד לפתור מהר סכסוכים כלכליים ומשפטיים בקנה מידה "קטן" (זאת בהשוואה לקנה המידה המקובל בתביעות משפטיות סטנדרטיות). זהו כלי שמטרתו להנגיש את שירותי השיפוט של מדינת ישראל לציבור לשם פיתרון בעיות קלות ויומיומיות יותר.
עבור אזרחים רבים במדינה, ניהול הליך משפטי ארוך, מסורבל ויקר אינו אופציה אפילו כאשר נגרם להם נזק משמעותי בהיקף של עשרות אלפי שקלים. למעשה, ולמרבה האבסורד, לאחר שנגרם נזק כספי או גופני לאדם, עליו להוציא עתה עוד כסף רב על עורכי דין וניהול הליך משפטי לאורך זמן רק כדי לנסות ולזכות בפיצוי וכאמור – אין כל ערב לכך שהוא אכן יזכה בתביעתו. לשם כך נוסד הליך התביעות הקטנות.
מה נחשב לתביעה קטנה?
כאמור, נכון לשנת 2024 תביעה קטנה היא כל תביעה שסכומה אינו עולה על 37,700 ש"ח. ניתן להגיש תביעה בגין כמעט כל עילה אזרחית: הפרת חוזה שכירות, נזק שנגרם לרכוש או לגוף, רכישת מוצר פגום ועוד ועוד, כל מצב שבו נפגענו ואנחנו דורשים פיצוי שאינו עולה על סכום זה בגין הפגיעה.
משמעות הקביעה שאפשר להגיש תביעה קטנה בשל כל "עילה אזרחית" הוא שאי אפשר לדון בנושאים מינהליים לדוגמא (עתירות נגד החלטות של רשויות המדינה כמו העירייה, רשות המיסים וכן הלאה) במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות. דרישה נוספת שמשלימה את התנאי הקודם הוא שמגיש התביעה יהיה בהכרח אדם פרטי: בעל חברה פרטית או אדם הפועל במסגרת תפקידו הציבורי אינם יכולים להגיש תביעה קטנה. אמנם חשוב לדעת שאם הגשנו תביעה נגד חברה עסקית כלשהי, מותר לה להגיש בחזרה "תביעה שכנגד" שכן תידון בבית המשפט לתביעות קטנות.
כיוון שמטרת הפרוצדורה היא ליצור תהליך יעיל, זריז וענייני, נקבעו כמה מגבלות נוספות בחוק: על שני הצדדים לייצג את עצמם בדיונים המשפטיים, אסור להם להשתמש בייצוג על ידי עורך דין. בכך החוק מבקש גם להגן על אנשים פרטיים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשכור עורך דין (בניגוד לחברות עסקיות גדולות לדוגמא), ובכך החוק גם מוודא שעורכי הדין לא ייצרו "סחבת" מיותרת שתשרת בעיקר אותם.
החוק גם קובע שאדם אינו יכול להגיש יותר מחמש תביעות קטנות בשנה, אם ירצה להגיש תביעות נוספות באותה השנה יהיה עליו לנסות את מזלו במסלול ה"רגיל" של תביעות בבית משפט השלום. מטרתה של הגבלה זו היא לוודא שהמשאבים הציבוריים של זמן שיפוט ועשיית הצדק מחולקים בצורה הוגנת בין כל אזרחי המדינה, ואין מי שמנצל את ההליך הזה לטובתו באופן בלתי הוגן.
כיצד מגישים תביעה קטנה?
כאמור, הליך הגשת תביעה קטנה עבר "רידוד" מדרישות רבות שמסרבלות הגשת תביעות רגילות, שהפך את ההליך לפשוט וקל יותר. אחת מהמהפכות החשובות ביותר בתחום זה התרחשה לפני מספר שנים וכיום ניתן להגיש תביעות קטנות דרך האינטרנט, מה שחוסך לאזרחים המבקשים להגיש תביעה את הצורך להגיע עד למזכירות בית המשפט, רק כדי לגלות ששכחו מסמך חיוני כלשהו.
בהגשת תביעה באופן מקוון צריך גם לדעת אילו מסמכים יש למלא, כיצד יש להגיש אותם, איזו אגרה יש לשלם וכן הלאה. לשם כך קמה חברת "בול תביעה" שמציעה ממשק אפליקטיבי ואתר אינטרנט נוח ונגיש שמיועדים לסייע לאנשים המבקשים להגיש תביעה קטנה. להלן נעשה סדר בשלבי הגשת תביעה קטנה:
- מילוי כתב התביעה: המסמך הראשון והחשוב ביותר בהגשת תביעה הוא כתב התביעה. זהו מסמך שמתאר, בתחילה בתור תמצית קצרה ולאחר מכן יותר באריכות את פרטי התביעה. זהו כאמור המסמך החשוב ביותר כיוון שהוא זה שיקבע את כל גבולות הדיון מכאן ולהבא – מה קרה, איך זה קרה ומדוע, בגלל מה שקרה, מגיע לנו תשלום או פיצוי.
- נספח ראיות: לכתב התביעה יש לצרף בתור נספחים את כל המסמכים שרלוונטיים כדי להוכיח שהתביעה שלנו נכונה ושמגיע לנו פיצוי: חוזה שנחתם, צילום של הנזק שנגרם, קבלה על מה שקנינו וכן הלאה. חשוב מאוד שנאסוף את כל הראיות שיוכלו להוכיח את טענותינו ושנצרף אותם כבר בשלב הזה, כי מה שלא נצרף – יהיה קשה יותר להוסיף בשלבים מאוחרים יותר של המשפט.
- תשלום אגרה: עבור כמעט כל שירות ציבורי ספציפי שאנחנו דורשים אנחנו משלמים מס מיוחד שנקרא "אגרה" (כמו לדוגמא אגרת הרישוי שאנחנו משלמים עבור הוצאת רישיון נהיגה). ברוב ההליכים המשפטיים קבועה אגרה כתנאי לפתיחת ההליך, אך בתביעות קטנות כדי שלא להרתיע אנשים שיכלתם הכלכלית מוגבלת נקבע שיעור אגרה נמוך במיוחד. סכום האגרה נקבע כך: עד סכום של 5000 ש"ח, תשלום אגרה בסך 50 ש"ח. מעבר לסכום של 5000 ש"ח ועד המקסימום הניתן לתבוע (37,700 ש"ח נכון לשנת 2024) תקבע אגרה של אחד אחוז מהסכום. לצורך הדוגמא, אם תבעתם בסכום של 10000 ש"ח, האגרה שתשולם תעמוד על 100 ש"ח.
- הגשת כתב התביעה: את כתב התביעה צריך להגיש בשלושה עותקים (במידה ומגישים זאת ידנית לבית המשפט), כאשר עותק אחד יהיה עבור הנתבע, עותק שני עבור בית המשפט והעותק השלישי עבור התובע – עליו בית המשפט חותם שאכן התביעה התקבלה ומחזיר לך אתו. מרגע הגשת כתב התביעה ותשלום האגרה נפתח ההליך המשפטי בעניין, נקבע מועד לדיון בפני שופט וכן הלאה.
- לאן מגישים את הטפסים: את התביעה צריך להגיש למזכירות בית משפט לתביעות קטנות שבאזור המגורים או העסק של הנתבע. לכל אזור מגורים במדינת ישראל ישנו בית משפט שאחראי על האזור, כל מחוז הנתון תחת תחום אחריותו של בית המשפט המחוזי מחולק למספר תתי-אזורים שבתחום אחריותם של בתי משפט השלום. תחת בית משפט השלום יושב גם מנגנון בית המשפט לתביעות קטנות, כערכאה משפטית נפרדת ואליו יש להגיש את טופסי התביעה.
איך מתנהלת תביעה קטנה בפועל?
כפי שכבר הסברנו, תביעה קטנה מתנהלת ללא ייצוג עורכי דין, בדרך כלל ההליך עצמו מתנהל בצורה הבאה: בהנחה ששני הצדדים מתייצבים לדיון, התובע מציג קודם כל את טענותיו, אחריו מציג הנתבע את טענות ההגנה שלו, ואח"כ לכל אחד יש זכות לענות על דברי השני. לאחר שהוצגו כל הטענות בפני השופט, בדרך כלל יינתן פסק דין מיד בסוף הדיון, ובמקרים מסוימים עד 7 ימים לאחר הדיון.
חשוב לשים לב: טענות בבית משפט לתביעות קטנות לא אמורות להיות טענות משפטיות מסובכות, לא לשם כך קיימת הערכאה, הטענות צריכות להיות תמציתיות וענייניות (בסגנון "פלוני התנגש במכונית שלי ולא הסכים לפצות אותי על הנזק"). חשוב להצמד לנתונים ולראיות שאותם צירפנו כזכור לכתב התביעה ופשוט להוכיח את טענתנו.
1 מחשבה על “הגשת תביעה קטנה באופן מקוון”
תודה רבה