עלות הגשת תביעה קטנה

השכן הבלתי נסבל שלי דרס את הקורקינט החשמלי החדש שלי שעלה אלפי שקלים ומסרב לפצות אותי על כך! קניתי מחנות פלאפון שהתקלקל אחרי יומיים והחנות פשוט לא הסכימה להחליף או לתקן אותו! הילד של השכן שלי סרט את הרכב שלי! כל אלו הם אירועים יומיומיים שקרו וקורים לכל אחד מאיתנו בתדירות מתסכלת, אבל.. מה בעצם אנחנו יכולים לעשות? עלות הגשת תביעה משפטית יקרה לאין שיעור: עמלה, עורכי דין, שעות אינסופיות של דיונים, "רק" כדי להשיג פיצוי בגובה 10,000 ש"ח, ומי אמר שבכלל ננצח במשפט בסוף?

במצבים כאלו רובנו היו מעדיפים כבר לחרוק שיניים, "לספוג" את הנזק וזהו. מצד שני, עשרת אלפים ש"ח זה לא סכום קטן עבור רוב האנשים, והיינו מוכנים לעבור הליך משפטי בשבילו אם הוא לא היה יקר כל כך, כי אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים ותחושת הפגיעה והעוול שנעשה לנו מקוממים אותנו. בשביל מצבים כאלו המציאו מחוקקי מדינת ישראל את הליך התביעות הקטנות.

תביעות קטנות הן תביעות שסכום התביעה הנקוב בהן (נכון לשנת 2021) אינו עולה על 34,800 ש"ח, בדיוק סוג התביעות שהיינו חושבים פעמיים ושלוש אם להגיש אותן בשל עלויות ההליך המשפטי כולו. נושא הליך תביעה קטנה הוסדר כולו בתיקון ל"חוק בתי המשפט" (התשמ"ד 1984), וכאמור מטרתו לאפשר לאזרחי המדינה נגישות להליך שיפוטי זול ומהיר במקרים בהם עלות התביעה עשויה להרתיע אותם מלתבוע מלכתחילה.

למה צריך תביעה קטנה?

יש שטוענים שתביעות קטנות יוצרות עומס מסוים על המערכת השיפוטית במדינת ישראל, ושמדובר בהליך מיותר שבמקרים רבים יכול להיפטר בדרך אחרות שלא כוללות הליך משפטי ממש: איום בתביעה רגילה שיביא לפיצוי, תלונה במשטרה וכן הלאה, אבל האמת היא שמטרת הליך התביעה היא לא סתם להקל על אנשים המבקשים לתבוע את חבריהם על עוול שנעשה להם אלא לקדם את השוויון ברחבי החברה.

החברה האנושית, מאז ומעולם, חוותה פערים רחבים של שוויון. בימי הביניים ניתן היה לראות את חוסר השוויון בצורה הבולטת ביותר: המלכים והאצילים היו בני המעמד השליט, בעלי השליטה ברוב הכסף וההון בחברה שהנהיגו צבאות אלימים ויכלו לעשות כמעט כל מה שרצו. מנגד עמדו המעמדות הפשוטים, הסוחרים, בעלי המלאכה והחקלאים שסבלו לרוב מעוני ונאבקו כדי לשרוד את חיי היומיום הקשים, ואם אציל היה גורם עוול לאדם פשוט שאינו אציל, לרוב סיכוייו של האדם הפשוט היו נמוכים מאוד והוא כלל לא פנה לבתי המשפט.

בעת החדשה, יחד עם מגוון חידושים טכנולוגיים ומדעיים שהחלו לשנות את כל הרגלי החיים האנושיים, השתנה לאט גם מבנה החברה: יותר ויותר אנשים רכשו השכלה, ונהיו מודעים יותר ויותר לכך שפערי המעמדות בחברה אינם "גזירת הגורל" ולאורך זמן שורת מהפכות הפילו את המעמד השליט וכוננו שיטת משטר אחרת – דמוקרטיה.

מהפכת המרד המפורסמת ביותר כנגד המעמד השליט הייתה "המהפכה הצרפתית" שפרצה בשנת 1789 וסיסמתה הייתה: "חירות, שוויון ואחווה לכולם!" כקריאה לביטול הפערים המזעזעים של רכוש, כוח ושלטון בין האצילים לאזרח הפשוט. מאז ועד היום, המאבק לשוויון הזדמנויות בין כל שכבות החברה לא דעך מעולם: רוב המדינות המודרניות בעולם המערבי חרתו על דגלן את אותם הערכים ופועלות במגוון דרכים כדי להבטיח את השוויון בין כל שכבות החברה.

בין היתר, זוהי גם מטרת הליך "התביעה הקטנה". כדי שבתי המשפט במדינת ישראל לא ישרתו רק חברות מסחריות עשירות וגדולות, צריך להבטיח שכל אזרח באשר הוא יוכל לגשת אל בית המשפט ולשטוח את טענותיו בנוגע לעוול שנגרם לו. למעשה – כיוון שכל אזרחי המדינה משלמים את המיסים שמממנים את מערכת המשפט של המדינה, התפיסה המודרנית קובעת שמדובר במשאב ציבורי שאמור להיות נגיש וזמין לכולם בקלות, לא שונה מאוד מכבישים וגשרים.

כדי להבטיח שלכל אזרח באשר הוא – עני או עשיר, גבר או אישה, חזק או חלש, יוכלו להגיש תביעה, אפילו על עוול "קטן" (שעשוי כמובן להיות לא קטן בכלל), בלי להזדקק למשאביה של חברה גדולה ועשירה, יצרה מדינת ישראל אפשרות להליך משפטי יעיל, מהיר ופשוט.

למה תביעות משפטיות הן יקרות?

תביעות משפטיות "רגילות" (בהכללה גסה – כל תביעה "פרטית" שאיננה תביעה פלילית לדוגמא) עולות בדרך כלל כסף רב לשני הצדדים בהליך. הליכים משפטיים נוטים להיות מסורבלים וארוכים מאוד, כל צד מתחמש בעורך דין משלו ונדרש לשלם לו סכום גבוה עבור כל שעת עבודה וכל שעת ייצוג בבית המשפט. דיונים ארוכים ומתישים נערכים בכל פרט קטן ומייגע כשכל צד נאבק כדי להוכיח את טענותיו, ולעיתים קרובות גם לאחר הפסיקה מוגש ערעור ואף יותר מאחד לערכאות גבוהות יותר: בית המשפט המחוזי או בית המשפט העליון.

סיבה נוספת שאזרחים מן השורה חושבים "פעמיים" לפני הגשת תביעה כרוך בכך שעמלת התביעה (סכום אגרה בסיסי שצריך לשלם לבתי המשפט כדי שהתיק יידון) בתיקים רגילים גבוהה יחסית, כדי להבטיח שזמנו של בית המשפט ינוצל בצורה יעילה ולא תוגשנה תביעות סרק ושווא, תביעה קטנה מבקשת לפתור את כל הבעיות הנ"ל.

כדי לוודא שההליך יהיה מהיר ויעיל ובכך זול יותר, נקבע ששני הצדדים בהליך תביעה קטנה לא ייוצגו על ידי עורכי דין, ובכך בוטל אחד היתרונות המשמעותיים של חברות גדולות ועשירות שיכולות להרשות לעצמן לשלם לעורכי דין מן השורה הראשונה. כמו כן נקבע כי חברות ובתי עסק לא יוכלו כלל להגיש תביעה קטנה, אלא רק אזרח פרטי ועוד.

כמה עולה תביעה קטנה?

כדי להבין כמה בפועל עולה תביעה קטנה נשווה שוב את הליך התביעה הרגילה שתיארנו קודם להליך תביעה קטנה. אמרנו כבר שעורכי דין אינם מייצגים תובעים ונתבעים בתביעה קטנה, כך שעלות זו יורדת מהפרק. אגרת בתי המשפט על תביעות קטנות נמוכה במיוחד בדיוק בגלל הסיבה שלשמה נוצר הליך התביעה הקטנה. להלן החישוב הפשוט שיש לעשות כדי לדעת מראש כמה אגרה יהיה עלינו לשלם בהגשת תביעה קטנה:

כפי שניתן לראות, גובה האגרה שיש לשלם הוא נגזרת של גובה הסכום שאנחנו תובעים בבית המשפט. בשנים האחרונות נקבע שאפשר להגיש תביעה קטנה אפילו באמצעות רשת האינטרנט, גם זאת כדי להקל על מי שחווה עוול להגיש תביעה קטנה, כך שמילוי טופס קטן באינטרנט יכול לפתוח בקלות ובמהירות הליך שיוודא שנקבל את הפיצוי המגיע לנו.

חשוב מאוד לדעת שמכיוון שאין ייצוג לעורכי דין בהליך תביעות קטנות, רובו של ההליך נסמך על כתבי הטענות שמוגשות לפני שמתחיל הדיון עצמו. הטענות שנוכל להעלות בדיון תהיינה מוגבלות למה שכתבנו בכתב התביעה, וככל שכתב התביעה שלנו יהיה מסודר יותר ומקצועי יותר, יש סיכוי גבוה יותר שהשופט ישתכנע מטענותינו. לכן מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מקצועי שמתמחה בתחום התביעות הקטנות כיצד לנסח את כתב התביעה, ושכלל הראיות הרלוונטיות לתיק נמצאות בו, כך שנוכל לוודא שהצדק אכן ייעשה.