איך מגישים תביעה על ספאם

למי זה לא קרה? התחלנו את היום נינוחים עם כוס קפה, פתחנו סוף סוף את הדואר האלקטרוני כדי להתחיל ולעבוד והנה – מתוך עשר הודעות המחכות בתיבת ה"דואר נכנס" שמונה לפחות הן הודעות פרסומת על חופשות, הלוואות, בגדים וטרקטורים.

הפעולה המתבקשת היא כמובן למחוק את הודעות הפרסומת וללחוץ על כפתור "הסר" שמצורף בדרך כלל להודעות מסוג זה, אבל מה יקרה אם החברה ממשיכה לשלוח לנו הודעות גם לאחר מכן? מה נוכל לעשות אם מלכתחילה לא צורפה אופציית "הסר" להודעה? נוכל אולי לתבוע את החברה שמציפה את המייל שלנו בדואר "ספאם", אבל למי יש את הזמן והכוח לשכור עורך דין ולשלם עבור הליך משפטי ארוך ויקר? לשם כך הומצא "חוק הספאם".

חוק הספאם

אחד מהחוקים החשובים המסדירים את כל נושא התקשורת במדינת ישראל, בין אם תקשורת אלקטרונית, סלולרית ואפילו תקשורת קווית רגילה הוא "חוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב 1982". בחוק זה מפורטים מגוון של מגבלות המוטלות על חברות המספקות אמצעי תקשורת וקווי תקשורת, כמו גם התנאים שמסגרתם אפשר לתבוע חברות אלו וכן הלאה.

בשנת 2008, בעקבות לחץ ודיון ציבורי נרחב אודות תופעת ה"ספאם" שונה חוק התקשורת (במסגרת תיקון מספר 72) ונוסף לו סעיף 30א הקובע כיצד ניתן וכיצד אסור לשלוח תוכן שיווקי, קביעה זו יוצרת למעשה עילת תביעה מוסדרת בחוק בגין שליחת ספאם. הסעיף מגדיר מהו "ספאם", באילו סיטואציות אפשר לתבוע מפרסם או מפיץ ששלח אלינו "ספאם" ומה גובה הפיצוי שנוכל לקבל בגין תביעה כזו. בשל אופייה של תביעה בגין שליחת ספאם, הוגדר ההליך כתביעה מסוג "תביעה קטנה".

מהי תביעה קטנה?

החששות הבסיסיים ביותר המלווים כל אדם הרוצה לפנות לבית המשפט בטענה שנעשה לו עוול הם כמה יעלה ניהול המשפט? כמה זמן הוא יגזול ממני? האם הצד השני ישתמש בעורכי דין יקרים ואכזריים שינצחו אותי בקלות? כדי לענות על חששות אלו ולהבטיח ששירותי המשפט במדינת ישראל לא שמורים לעשירים בלבד, הומצא הליך "תביעות קטנות".

הליך התביעות הקטנות מוסדר תחת "חוק בתי המשפט" (התשמ"ד 1998), ועניינו בתמצית לאפשר לאדם לתבוע אדם אחר גם במקרה שבו גובה סכום התביעה אינו גבוה במיוחד, סוג תביעות שאם היינו צריכים לנהל בהליך תביעה רגיל כנראה שהיינו נמנעים לתבוע מלכתחילה בשל החששות שציינו לעיל.

הליך התביעה הקטנה מאפשר לתובע לנהל תביעה מהירה, זריזה ויעילה שעלותה נמוכה במיוחד ובכך מנגישה את שירותי מערכת המשפט בישראל לציבור רחב יותר. לשם כך נקבעו כמה מגבלות כלליות: בתביעה קטנה אין ייצוג על ידי עורכי דין, בעלי הדין מייצגים את עצמם, תביעה קטנה ניתן אפילו להגיש באופן מקוון ועמלת התביעה היא בסך אחוז קטן מתוך הסכום הנתבע ועוד.

למה משתמשים בתביעה קטנה?

כאמור, פרוצדורת תביעה קטנה משמשת לצורך תביעות בנושאים יומיומיים, ועל כן נכון לשנת 2021 סכום הכסף שניתן לתבוע במסגרתה מוגבל לעד 34,800 ש"ח בלבד. אם נרצה לתבוע סכום גבוה מכך – יהיה עלינו להגיש תביעה במסלול ה"רגיל", וסביר להניח שנידרש גם לעזרתו של עורך דין.

ניתן להבין בקלות שתביעות בגין שליחת "ספאם" תחשבנה לתביעות מסוג "תביעה קטנה", וחשוב לדעת שאם אנחנו סובלים משליחה חוזרת ונשנית של ספאם – אנחנו לא חייבים להשלים עם המצב: נוכל פשוט למלא טופס מקוון, להראות את הודעות הספאם ואת בקשות הניתוק שלנו, ולאחר דיון שמתנהל לרוב פעם אחת בלבד בבית המשפט, נקבל את הפיצוי בקלות ובמהירות. לשם כך עלינו לעמוד בדרישות של "חוק הספאם".

מהו ספאם?

אם כך מה מוכר בחוק כ"ספאם"? האם אפשר לקבל פיצוי על כל הודעת פרסומת שאנחנו מקבלים? ספאם מוגדר בחוק כאחת משלושת האופציות הבאות:

1. מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
2. מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה
3. מסר שונה מ1 ו-2, המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו.

תת-סעיף ב' ממשיך וקובע: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען…". סעיף זה בצירוף עם ההגדרה המפורטת ל"דבר פרסומת" קובע שההודעות המציעות לנו לדוגמא חופשה, בגדים או הלוואה עונות על ההגדרה של "ספאם". לפי הגדרות החוק בעצם ספאם יכול לכלול כל סוג של מסר – דואר אלקטרוני, הודעה מוקלטת, דואר רגיל או אפילו הודעת SMS.

חשוב לשים לב גם לסוף הסעיף: "בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען", פירוש הדבר שאם הסכמנו בדרך כלשהי לשליחת הפרסומות, לא נוכל לתבוע מפרסם ששלח לנו הודעה. למעשה, אפילו אם לא הסכמנו במפורש לשליחת ההודעה, תת-סעיף ג' קובע שאם לא הבענו אי-הסכמה לשליחת הודעות כאלו – למפרסם עדיין מותר לשלוח אותן בהתקיים כמה תנאים מצטברים (כלומר צריך שכל התנאים יתקיימו יחד):

1. מסרנו את הפרטים שלנו במהלך הרישום למפרסם והוא הודיע לנו שייתכן שהם ישמשו לשליחת תוכן שיווקי.
2. ההודעה מפרסמת מוצר או תוכן שהראנו בהם עניין מלכתחילה באותה הפעם שנרשמנו אצלו.
3. היתה לנו הזדמנות להודיע למפרסם שאנחנו לא מעוניינים לקבל פרסומות (כמו לדוגמא – כפתור "הסר") ולא השתמשנו בו. לפי הוראות החוק (סעיף קטן (ה)(ג)) עלינו להודיע בכל דרך שהיא "פשוטה וסבירה בנסיבות העניין", כלומר אפילו שליחת מייל חזרה "אני לא רוצה להמשיך ולקבל פרסומות" מספיקה.

בנוסף על כל אלו, החוק מחייב כל מפרסם ששולח הודעות פרסומת לציין באופן ברור את הפרטים של בית העסק שלו בהודעת הפרסומת, עליו לציין שההודעה היא הודעת פרסומת (כדי להימנע מהטעיות של אנשים) ועוד ועוד דרישות והגבלות שמיועדות להגן עלינו, ציבור הקונים, מפני "דואר זבל". לצד זאת חשוב לדעת שעמותות ללא מטרות רווח, גופים פוליטיים וכן "חברות לתועלת הציבור" פטורות ממרבית החובות והמגבלות ולא ניתן לתבוע אותן בדרך כלל על שליחת "ספאם".

תביעה על שליחת ספאם

אם קיבלנו הודעת "ספאם" ממפרסם שלא נרשמנו אצלו מעולם, או שנרשמנו אצלו אבל שלחנו לו כבר בעבר הודעה שמבקשת להפסיק ולשלוח לנו פרסומות, ובכל זאת קיבלנו הודעת פרסומת נוספת נוכל להגיש תביעה קטנה בגין שליחת ספאם.

ההליך בבסיסו זהה לכל הגשת תביעה קטנה (ראה לעיל), כדאי לדעת שסכום הפיצוי המקסימלי שניתן לתבוע בגין שליחת ספאם הוא עד 1,000 ש"ח להודעה, וכי יהיה עלינו, התובעים, להוכיח שכל התנאים שתיארנו קודם לכן מתקיימים וכי הנתבע עונה על הגדרות "המפרסם" הרלוונטי להודעת הספאם לפי החוק (לא נוכל כנראה לתבוע את ספקית האינטרנט או את gmail על כך שקיבלנו את ההודעות).

למרות שתביעות קטנות מתנהלות ללא עורכי דין, סביר להניח שלחברות עסקיות גדולות יש יועצים משפטיים שיסייעו לנציג שיגיע למשפט בניסוח כתבי בי דין לכן מומלץ מאוד שאת תהליך הגשת תביעת ספאם המוגשת לבית משפט ינסח ויבצע עורך דין בעל ניסיון בניסוח והגשת תביעות לבית משפט.