הגשת תביעה אזרחית הינה תהליך ארוך ומייגע. מדובר בפרוצדורה משפטית שמחייבת היכרות עם החוק, כך שאין ברירה אלא להשתמש בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום הרלוונטי. ההליך כולל הכנת כתבי טענות, הגשת כתבי הגנה וכתבי תשובה, תיקונים לכתבי תביעה, ועוד פרוצדורות רבות וארוכות שהופכות אותו ליקר ומתיש ולעתים אף ללא משתלם – שכן, ההשקעה בו עולה על התועלת הצומחת ממנו, גם אם מנצחים בתיק בסופו של דבר.
ובכל זאת, יש אור בקצה המנהרה. מכיוון שישנן סיטואציות רבות ומגוונות בהן עולה הצורך בתביעה, וברבים מאוד מהמקרים מדובר בתביעות שסכומן איננו גבוה באופן משמעותי, ניתן להגיש תביעות אזרחיות קטנות בבית המשפט לתביעות קטנות.
מהי תביעה קטנה?
תביעה קטנה היא הליך משפטי מקוצר מבחינה פרוצדורלית, במסגרתו התובע דורש פיצויים בסכום המוגבל ל-34,600 שקלים (נכון לשנת 2022) מבית המשפט לתביעות קטנות. התובע יכול להיות אדם פרטי או קבוצת אנשים, אך לא חברה בע"מ המאוגדת על פי חוק החברות.
מרבית התביעות הקטנות נוגעות לעניינים צרכניים – תביעה בגין קבלת מוצר פגום, תביעה להחלפת מוצר, תביעה לתיקון מוצר או ביטול עסקה וקבלת החזר כספי. יחד עם זאת, בתי משפט לתביעות קטנות עוסקים גם בסכסוכים בין שכנים, סכסוכים בין שוכר ומשכיר, עוגמת נפש, אי אכיפת חוקי עישון במקומות ציבוריים, הודעות ספאם, ועוד.
התנאים להגשת תביעה קטנה
חוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984 מעניק לבית משפט לתביעות קטנות את הסמכות לדון בתביעות קטנות. מדובר למעשה בבית משפט השלום, שמתפקד בתחום זה בכובע נוסף, ומשכך סמכויותיו בשני המצבים – זהות. ערכאת הערעור הרלוונטית על פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות היא בית המשפט המחוזי, אך בשונה מתביעה אזרחית רגילה, זכות הערעור איננה אוטומטית אלא ניתנת ברשות בלבד.
אדם או קבוצת אנשים המעוניינים להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, צריכים לעמוד במספר תנאים.
ראשית, ניתן להגיש תביעה קטנה לבית המשפט לתביעות קטנות בלבד. כל אדם או קבוצת אנשים בישראל יכולים להגיש תביעה קטנה, כאמור כל עוד מדובר באנשים פרטיים, והתביעה עצמה חייבת להיעשות כלפי אישיות משפטית כלשהי – אדם או תאגיד.
שנית, הסכום המרבי לתביעה אסור שיעלה על הסכום הקבוע בחוק. סכום זה מתעדכן מדי שנה על פי תנודות מדד המחירים לצרכן, ונכון להיום עומד כאמור על 34,600 שקלים.
בנוסף, על מגיש התביעה להגיש אותה לבית משפט שיש לו זיקה אזורית אליו. זיקה זו מתקיימת במידה ואחד מהבאים נמצאים בתחום השיפוט של בית המשפט – מקום מגוריו או מקום עיסוקו של הנתבע; מקום יצירת החוזה בין התובע לנתבע; המקום שנועד לקיום החוזה בין הצדדים; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבגינו הוגשה התביעה; ובמידה ומדובר בתביעה העוסקת בפרסום באינטרנט, מקום מגוריו של התובע גם יספק תנאי זה.
בנוסף, כדי למנוע את הצפת בתי המשפט ויצירת רווח על חשבון כספי הציבור, חל איסור על הגשת יותר מ-5 תביעות קטנות בשנה באותו בית משפט. על התובע להצהיר כי לא עשה כן. במידה ואדם עובר את רף זה, בית המשפט רשאי להעביר את תביעתו הנוספת להליך רגיל בבית משפט שלום.
תהליך הגשת תביעה קטנה
על מנת להתחיל בהליך התביעה הקטנה, יש ראשית
להגיש כתב תביעה מודפס למזכירות בית המשפט. במידה וכתב היד ברור וקריא, ניתן להגיש גם כתב תביעה כתוב. עליו לכלול את כל העובדות הרלוונטיות לעניין נשוא התביעה, וכן את כלל הנזקים שהוסבו לכאורה לתובע. יש לתמוך את העובדות והנזקים בראיות ככל הניתן, וכן לציין את כלל הסכומים הרלוונטיים בתביעה.
לאחר הסדרת כלל המסמכים הקשורים לכתב התביעה, יש להגיש אותו למזכירות בית המשפט. במקביל, על התובע לשלם אגרה שסכומה צריך לעמוד על אחוז אחד מסך התביעה כולה ולא פחות מ-50 שקלים. בדומה לתקרת הסכום להגשת תביעה קטנה, כך מתעדכן גם שיעור האגרה המשולם מעת לעת. לאחר שעשה כן, מזכירות בית המשפט תודיע לתובע את התאריך והשעה בו יתקיים המשפט.
מיד לאחר הגשת התביעה, בית המשפט שולח לנתבע העתק של כתב התביעה, וכן הזמנה לדין (כלומר הזמנה ליום פתיחת המשפט). בשלב זה על הנתבע להכין כתב הגנה, ובכל מקרה הוא מחויב להתייצב לדיון בבית המשפט בתאריך הנקוב בהזמנה לדין. כתב ההגנה ייעשה על פי טופס ייעודי ועליו להימסר בחזרה לבית המשפט בתוך 30 יום מתאריך קבלת התביעה.
במידה והנתבע לא מעביר לידי בית המשפט כתב הגנה במועד, בית המשפט רשאי לדחות את הדיון בעניין על מנת שכן לקיים דיון בנוכחות שני הצדדים. יחד עם זאת, התובע יכול לבקש מבית המשפט לפסוק לזכותו בתיק וזאת מפאת היעדר הגנה מבלי לדחות את הדיון – כלומר כבר בתום הדיון הראשוני.
באם שני הצדדים לא מתייצבים ליום פתיחת המשפט, התביעה תימחק על הסף, אולם ניתן יהיה להגישה בשנית. במידה והנתבע מגיע אך התובע עצמו נעדר מהדיון, התביעה תידחה על הסף ולא ניתן יהיה להגישה שוב. בכל מקרה, ניתן לערער על החלטת בית המשפט בתוך 15 יום ממתן פסק הדין, אך זאת בכפוף לקבלת רשות לערעור מטעם בית המשפט המחוזי. כן ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה מנומקת לביטול פסק הדין – יהא אשר יהא – בתוך 30 ימים מיום קבלתו.
יש לציין כי גם אם הוגשה בקשת ערעור או ביטול פסק הדין, במידה ובית המשפט פסק פיצויים לטובת התובע, על הנתבע לפצות אותו בסכום שנקבע באופן מידי או עד לתום התקופה שנקב בית המשפט בהחלטתו. באם לא ייעשה זאת הנתבע, התובע רשאי לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבית המשפט ולקבל "בקשה לביצוע".
במסגרת בקשה זו, לשכת ההוצאה לפועל מוציאה לנתבע הודעת אזהרה לפיה במידה ולא יישלם את הפיצויים שהוא חייב לתובע על פי פסק הדין, התובע יהיה רשאי להגיש כנגדו טופס נקיטת אמצעים שיאפשר לנקוט כנגדו (הנתבע) בעיקול או בהוצאת צו מאסר. במקרים חריגים בהם גם פעולות אלו מעלות חרס, יושב ראש ההוצאה לפועל רשאי להוציא כנגד הנתבע פקודת מאסר.
כללי הדיון בתביעה קטנה
מטרתה של התביעה הקטנה היא לספק מענה למגוון סיטואציות ברות תביעה בהן נתקל אדם בחייו היומיומיים. כדי לאפשר את הדיון המהיר והפשוט ועל מנת לייעל ולהנגיש לציבור את המערכת המשפטית, אופי הדיון בתביעה קטנה שונה מההליך האזרחי הרגיל הקבוע בחוק.
כלל הכללים הפרוצדורליים בתביעות קטנות הם הליכים א-פורמליים ומקוצרים: הדיון בתביעה מסתכם בדרך כלל בדיון בודד; פסק הדין ניתן במקום או בתוך 7 ימים מיום הדיון; נחסך שלב ההוכחות – השלב המרכזי והארוך ביותר בהליך האזרחי הרגיל מכיוון שבית המשפט לתביעות קטנות איננו כפוף לדיני הראיות; חל איסור על ייצוג של בעלי דין במסגרת תביעה קטנה (כלומר תובע ונתבע לא יכולים להיעזר בשירותיו של עורך דין בתביעה קטנה), מה שמוזיל את התהליך; וכן זכות הערעור לבית המשפט המחוזי איננה אוטומטית.
